תיכף בתבנית התנאים מאתרים את כל השימוש בסגולות. בתלמוד מובאים סיפורים לא מעטים לגבי ניצול בסגולות.

הדרך לשמירה מכל פסול הינו הביטחון בה', כמו שמקובל שמובא במסכת מנחות: ""בטחו בה' עדי או שמא כי ביה ה' צור עולמים. אמר ליה: ממחיר השוק התולה ביטחונו בהקב""ה, היא למקום מחסה ברחבי העולם זה בטח ולעולם הבא"".[2]

זו הדרך לשמירת הדרך זוהי לוויה. מובא במסכת סוטה: ""כל שאינו מלוה והוא לא מתלווה כאילו שופך דמים"". וכדו' (שם): ""כל המלווה רק את חברו בנוסף אמות בסביבה הקרובה שלא ניזוק"" (האדם שיצא לדרך איננו ניזוק).[3]

זו הדרך להצלה מפחד מובאת במסכת מגילה: ""מאן דמבעת, בנוסף על אודות גב דאיהו איננו חזי מזליה חזי. ותקנתו, ידלג מדוכתיה ארבעת גרמידי, או לחילופין ליקרי קריאת שמע, או גם יאמר עזי דבי טבחא שמינא מינאי"".[4]

סגולה לשעת צרה הנוכחית להדגיש לעילוי נשמת רבי מאיר כולל בתוכו הנס: ""אלהא דמאיר ענני"". הסגולה עם גג במעשה המובא במסכת עבודה אחר, י""ח. מסופר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את אותן גיסתו מדירה בושת, אותה הוחזקה שיטה הרומאים כעונש, או לחילופין יאמר כדי להינצל ""אלהא דמאיר ענני"", והבטחתו התקיימה. בשל סיפורים מהווים התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות למי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי מדינתנו. ולכן, צריך רבים ומגוונים שהולכים להתפלל לצד דבר שנחשב לקברו, ותורמים עלות לצדקה. בתקופת המנהג, בשעת הענקת הצדקה חושבים ""אלהא דמאיר עננו"" פעם עד שלש או שבע מספר פעמים.[דרוש מקור: לכל הנאמר בפזקה] סגולות וישועות